Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 20a

וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: מִשּׁוּם אַוֵּירָא גָּזְרוּ עָלֶיהָ? לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִשּׁוּם גּוּשָׁהּ גָּזְרוּ עָלֶיהָ, וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי בִּסְתָם נְזִירוּת קָנֵיסְנָא, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: כִּי קָנֵיסְנָא — בִּתְחִילַּת נְזִירוּת.

Traduction

and Beit Hillel hold: They decreed with regard to its airspace, and it is a severe level of ritual impurity, so he must start his naziriteship from the beginning once he arrives in Eretz Yisrael. The Gemara rejects this possibility: No, it may be that everyone agrees that they decreed only with regard to its earth, and they disagree merely over the details of the penalty. Beit Shammai hold that we penalize him with an unspecified term of naziriteship, which is thirty days, and Beit Hillel hold that when we penalize, we require him to return to the beginning of his term of naziriteship, and he must observe the entire term of naziriteship afresh.

Rachi non traduit

וב''ה סברי משום אוירא גזרו. וחמירא טומאתה ומשום הכי צריכה דתיהוי כבתחלה:

לא דכ''ע משום גושה גזרו. דקילא טומאה והאי דאמרו לה דתיהדר לנזירותה קנסא בעלמא הוא דקנסוה:

Tossefoth non traduit

לימא בהא קמיפלגי דב''ש סברי ארץ העמים משום גושא גזרו וב''ה סברי משום אוירא גזרו. אית ספרים דגרסי הכי דב''ש סברי ארץ העמים משום גושא גזרו עליה ולא על אוירא ומותר ליכנס בה בשידה תיבה ומגדל וב''ה סברי אפילו על אוירא גזרו ומש''ה החמירו לסתור הכל וקשה לגירסא זו דמאי טעמא דב''ש דנהי דלא גזרו כי אם משום גושא מ''מ לסתור הכל מידי דהוה אבית הקברות דאינו מטמא באויר ואפ''ה סותר הכל לכן נראה דגרסינן איפכא ב''ש סברי משום אוירא גזרו והחמירו בארץ העמים וב''ה סברי משום גושא גזרו וא''ת והשתא נמי מאי טעמא דב''ש אטו משום דהחמירו בה יותר מקבר לא יסתור אלא ל' וי''ל דאין הכי נמי דכיון דהחמירו בה לגזור על אוירא גלוי לכל דאותה טומאה אינה אלא מדרבנן ולכך סגי לן דיסתור שלשים יום דלא מיחלפא בטומאה דאורייתא וב''ה סברי משום גושא גזרו וכיון דדינה כקבר צריך שיסתור הכל ומשום דמיחלפא ארץ העמים בקברות וכענין סברא זו איכא בפ' כהן גדול (לקמן נזיר דף נד:) דקאמר אי משום אוירא ל''ל הזאה אבל אי משום גושא ניחא דטעמא דהזאה כשאר טומאות ולפ''ז ה''ג לא דכ''ע משום אוירא גזרו ולכך ניחא לב''ש דלא קניס אלא ל' יום וב''ה סברי אע''ג דגלוי לכל דטומאה דרבנן הוא ואינה כשאר אהל קנסינן ליה בתחילת נזירות ובקנסא הוא דפליגי:

מַעֲשֶׂה בְּהֵילֵנִי הַמַּלְכָּה וְכוּ'. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּשֶׁנִּטְמֵאת, וְאַלִּיבָּא דְּבֵית שַׁמַּאי? אוֹ דִּלְמָא בְּשֶׁלֹּא נִטְמֵאת, וְאַלִּיבָּא דְּבֵית הִלֵּל?

Traduction

§ The mishna taught: An incident occurred with regard to Queen Helene. A dilemma was raised before them: What is the meaning of Rabbi Yehuda’s statement? Does he hold that the case was one where she became impure in Eretz Yisrael, but after thirty days, and not after seven years, and Rabbi Yehuda spoke in accordance with the opinion of Beit Shammai, who hold that she was required to observe only a further thirty days upon her arrival in Eretz Yisrael, and due to her becoming impure she had to observe again her original term of naziriteship, for a total of fourteen years? Or perhaps the case is one where she did not become impure at the end of the seven years in Eretz Yisrael, and he ruled in accordance with the opinion of Beit Hillel that she had to observe an additional seven years upon her entry to Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

איבעיא להו. הא דא''ר יהודה דלא היתה נזירה אלא י''ד בשנטמאת קאמר:

ואליבא דב''ש. דכשעלתה לארץ והיתה עושה ל' יום כב''ש נטמאת בטומאת מת וסתרה את הכל ועשתה ז' שנים אחרים כבתחלה:

או דלמא שלא נטמאת. אלא בשביל שבאת בארץ העמים ועלתה לא''י עשתה ז' שנים כבתחלה ואליבא דב''ה:

Tossefoth non traduit

בשנטמאת ואליבא דב''ש. [אמר] רבי יהודה דהוצרכה למנות ל' יום בא''י ונטמאה בסוף ל' יום בא''י ומנתה עוד ז' שנים שהרי הוצרכה לסתור כל נזירות ונמצא דלר' יהודה היתה י''ד שנים ול' יום והיינו דוקא לב''ש דאין צריך למנות בא''י רק ל' יום לבד דאי לב''ה זקוקה לחזור ולמנות בא''י ז' שנים אחרים אי נטמאת בסוף מנין כנטמאת דלעיל היה כך שנטמאה בסוף מנין של הארץ וא''כ היתה צריכה להא נזירות כ''א שנה או דלמא בשלא נטמאת ודר' יהודה אליבא דב''ה דוקא דלב''ש לא הוצרכה לי''ד שנים ובז' שנים ול' יום סגי:

תָּא שְׁמַע: עָלְתָה לָאָרֶץ, וְהוֹרוּהָ בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת וְכוּ'. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּשֶׁנִּטְמֵאת וְאַלִּיבָּא דְּבֵית שַׁמַּאי, אִי הָכִי, ''רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה''? ''אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: She ascended to Eretz Yisrael, and Beit Hillel instructed her that she should be a nazirite for an additional seven years, etc. And if it enters your mind that Rabbi Yehuda says that the case is one where she became ritually impure after observing thirty days of naziriteship following her arrival to Eretz Yisrael, and he spoke in accordance with the opinion of Beit Shammai, if so, why does Rabbi Yehuda say she was a nazirite for only fourteen years? He should have said fourteen years and thirty days, as even Beit Shammai obligate her to observe a thirty-day period of naziriteship in Eretz Yisrael. It must be that Rabbi Yehuda holds that she observed seven additional years, in accordance with the opinion of Beit Hillel, and says that she did not become ritually impure.

Rachi non traduit

ת''ש עלתה לארץ ואי ס''ד כו'. ואי ס''ד כשנטמאת ואליבא דב''ש אי הכי י''ד שנה ול' יום מיבעיא ליה שהרי בתוך ל' נטמאת וסתרה כל שלמפרע ז' שנה ול' יום א''כ ז' שנים ול' יום היה לה למנות תחתיהן אלא מדלא תני הכי אלא י''ד שנה ש''מ דבלא נטמאת מיירי ר' יהודה ואליבא דב''ה. ע''א איבעיא להו הא דא''ר יהודה לא היתה נזירה אלא י''ד שנה כשנטמאת עוד טומאה אחרת בסוף שבעה ראשונים אבל לא יום מלאת ועדיין יש לה יום אחד או ב' מן הז' שנים ולבסוף ז' שנים עלתה לארץ ומנתה ז' שנים אחרות שהרי סותרת ז' שנים ראשונים לד''ה דהא נטמאת הרי י''ד שנה ולהכי לא אמרי ב''ש דצריכה למנות ל' יום בארץ דהא סגי לה באותן ז' שנים שהיא מונה בארץ תא שמע עלתה לארץ כו' ואי ס''ד כשנטמאת ואליבא דב''ש דנטמאת בסוף ז' ראשונים וחזרה ונטמאת בסוף י''ד כדאמר ת''ק אי הכי י''ד שנה ול' יום איבעי ליה לרבי יהודה למימר דכיון שנטמאת בסוף י''ד דיום מלאת היתה צריכה למנות עוד ל' דהא ס''ל דכי נטמאת ביום מלאת מונה ל' תניא נמי הכי דלר' יהודה אית ליה דכי נטמאת ביום מלאת מונה ל' וכיון דס''ל הכי ודאי הא דא''ר יהודה לא היתה נזירה אלא י''ד שנה בשלא נטמאת וקא פליג אתנא קמא דסבירא ליה לרבי יהודה דלא נטמאת כלל אלא לסוף שבע שנים עלתה לארץ והורוה שתהא נזירה עוד שבע שנים. ובלשון הזה דן ר''א ב''ר יצחק הלוי לפני רבינו וקבלה (כ''ל ז''ה גליו''ן):

Tossefoth non traduit

תא שמע עלתה לא''י וכו' ואי ס''ד בנטמאת ואליבא דב''ש אי הכי ר' יהודה אומר לא היתה נזירה אלא י''ד שנה י''ד שנה ול' יום מיבעי ליה. ולא גרסינן מה שכתוב בספרים ועוד מתניתין וא''ת ודלמא ל' יום היו מובלעים בז' שנים הראשונים כגון שעשתה בחו''ל ז' שנים חסר חדש ושלשים יום דקנסא בארץ [הרי] ז' שנים ולא יותר ונטמאה בסוף ל' יום של הקנס ועשתה עוד ז' שנים הרי י''ד בין הכל ועוד קשה למה לו להאריך דברי ת''ק לא יביא אלא דברי ר' יהודה לדקדק מהם וי''ל דמש''ה מייתי דברי ת''ק לאוכוחי דלת''ק לא מיירי בהבלעה דקתני ולבסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה כ''א שנה (ול' יום) [א''כ] גם דברי ר' יהודה לא מיירי בהבלעה וא''כ י''ד שנים ושלשים יום מיבעי ליה:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: דְּאָמַר קְרָא ''זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר'', הַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי נִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת — תֵּן לוֹ תּוֹרַת נָזִיר.

Traduction

The Gemara adds: This is also taught in a baraita, that Rabbi Yehuda’s opinion cannot be established in accordance with Beit Shammai: Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer that the verse states: ''This is the law of the nazirite when the days of his consecration are fulfilled'' (Numbers 6:13). The Torah states: When he becomes impure on the day of the completion of his naziriteship, even if it was at the end of a lengthy term, give him the law of an unspecified nazirite, and he must observe a thirty-day term. Therefore, if she became impure at the end of those thirty days that Beit Shammai obligates her to observe, she should have been required to observe naziriteship for only thirty additional days, rather than a full seven years. Rather, Rabbi Yehuda certainly accepts the opinion of Beit Hillel, and claims that she did not become ritually impure.

מַתְנִי' מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ, אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם, וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֶחְלְקָה הָעֵדוּת — וְאֵין כָּאן נְזִירוּת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יֵשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם, שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם.

Traduction

MISHNA: In a case of one who had two sets of witnesses testifying about him that he had taken a vow of naziriteship for a certain period, and these witnesses testify that he took a vow of naziriteship for two terms, and these witnesses testify that he took a vow of naziriteship for five terms. Beit Shammai say: The testimony is divided, i.e., the testimonies contradict each other, and since the testimonies are in conflict they are both rejected entirely and there is no naziriteship here at all. And Beit Hillel say: The testimonies are not completely in conflict with each other, as two terms are included in five terms, and the unanimous testimony, that he is a nazirite for two terms, is accepted.

Tossefoth non traduit

מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו אלו מעידין שנדר שני נזירות ואלו מעידין שנדר חמש נחלקה עדותן. ואין כאן נזירות כלל וא''ת היכי דמי אם שתק הנודר שתיקה כהודאה דמיא וי''ל שהנודר מכחיש כל אחת ואחת דאי מודה לאחת למה לא יהיה כהודאתו א''נ באומר איני יודע והשתא צריך לידון לפי העדות א''נ כששותק ובאו שתי הכיתות יחד דלא הוי שתיקותיה כהודאה דלאו מודה הוא דאמר מה לי להכחישן הא שתיהן מכחישין זה את זה וב''ה אומרים יש בכלל חמש שתים [ומונה] ב' דהוי כאילו אמרו שתיהן שתים נדרת:

גְּמָ' מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים, אַחַת אוֹמֶרֶת שְׁתַּיִם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת חָמֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. עַל מָה נֶחְלְקוּ — עַל כַּת אַחַת, אֶחָד אוֹמֵר שְׁתַּיִם, וְאֶחָד אוֹמֵר חָמֵשׁ, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נֶחְלְקָה עֵדוּתָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יֵשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם.

Traduction

GEMARA: The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of this tanna, as it is taught in a baraita that Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says: Beit Shammai and Beit Hillel did not disagree with regard to the halakha in the case of two sets of witnesses, one of whom says two terms and one of whom says five terms, that two terms are included in five terms, and he must observe two terms of naziriteship. With regard to what did they disagree? They disagreed with regard to one set of two witnesses, one of whom says two terms and one of whom says five terms, and that Beit Shammai say: In that case their testimony is divided, as the two witnesses are in conflict and there is no testimony here at all. And Beit Hillel say: Since two terms are included in five terms, their testimony is in agreement with regard to two terms, and therefore he must observe two terms.

Rachi non traduit

כת אחת. אחד אומר שתי שנים קיבל עליו נזירות ואחד אומר חמש שנים:

שב''ש אומרים נחלקה העדות. הואיל ואין שם ב' עדים על ב' שנים:

וב''ה אומרים. מ''מ שניהם מעידים על ב' שנים ויש בכלל חמש שתים ולא נחלקה עדותן אבל בשני כיתי עדים אחת אומרת שתים ואחת אומרת חמש דברי הכל יש בכלל חמש שתים:

Tossefoth non traduit

מתניתין. דקתני דפליגי ב''ש וב''ה בשתי כתי עדות [דלא כהאי] תנא דר' ישמעאל:

אָמַר רַב: הַכֹּל מוֹדִים בְּמוֹנֶה. אֲמַר לֵיהּ רַב חָמָא לְרַב חִסְדָּא: מַאי קָאָמַר? אִילֵּימָא: אֶחָד אוֹמֵר חָמֵשׁ וְלֹא שְׁתַּיִם, וְאֶחָד אוֹמֵר שְׁתַּיִם וְלֹא חָמֵשׁ — הָא קָא מַכְחֲשִׁי אַהֲדָדֵי! אֶלָּא: אֶחָד אוֹמֵר אַחַת וּשְׁתַּיִם, וְאֶחָד אוֹמֵר שָׁלֹשׁ אַרְבַּע חָמֵשׁ.

Traduction

In relation to the explanation that the dispute is with regard to a single pair of witnesses, Rav said: All concede in a case of counting that the testimonies contradict each other. Rav Ḥama said to Rav Ḥisda: What is he saying; what did Rav mean by this? If we say that he was referring to a case where one witness says: He vowed five terms and not two terms, and one says: He vowed two terms and not five terms, in such a situation they clearly contradict one another, and neither of the testimonies is reliable. Rather, Rav is speaking of one witness who says that he heard the person in question count out only one and two terms when he took a vow of naziriteship, and one says that he heard the person in question count out only three, four, and five terms when he took a vow of naziriteship.

Rachi non traduit

אמר רב הכל מודים במונה. שנחלקה עדותן:

מאי קאמר אילימא באחד אומר חמש ולא שתים ואחד אומר שתים ולא חמש. פשיטא דנחלקה עדותן דהא קא מכחשי אהדדי:

אלא. כגון שהאחד אומר אחת שתים והאחד אומר שלש ארבע חמש:

Tossefoth non traduit

אמר רב הכל מודים במונה. שנחלקה העדות לרבי ישמעאל דאמר דפליגי בית שמאי ובית הלל בכת אחת היינו כשאומר אחד שתים ואחד אומר חמש אבל אם מונה כדמסיק ואזיל נחלקה העדות:

מאי קאמר. כלומר והיכי דמי מונה דקאמר אילימא דקא מכחשי אהדדי להדיא כדקאמר חמש ולא שתים כו' פשיטא דנחלקה עדותן ומאי קא משמע לן רב אלא אחד אומר אחת ושתים ואחד אומר שלש וארבע וחמש ואינם מכחישים בפירוש זה את זה וקמ''ל רב דכיון דכל חד וחד נחת למניינא שזה אינו אומר שתים בבת אחת אלא אומר אחת ושתים וזה ג' וארבע וה' ולא אחת ושתים כאילו אמר לא אחת ושתים נדר אלא של שלש וארבע וה' וזה שאמר אחת ושתים כאילו אומר ולא נדר שלש וארבע וחמש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source